
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי שיש בוקר שמתחיל עוד לפני שהשמש בכלל חושבת לעלות.
לפני שנהייתי אמא, הבית באמת היה מסודר יותר מחמש דקות ברצף.
לפני שנהייתי אמא, יכולתי להיות עייפה – ועדיין לישון.
לפני שנהייתי אמא, שקט היה דבר מובן מאליו, לא מותרות.
לפני שנהייתי אמא, יציאה מהבית לא דרשה תיק, אוכל, בגדים להחלפה ותפילה קטנה.
לפני שנהייתי אמא, לא הבנתי איך קונים כל כך הרבה – ושום דבר לא בשבילי.
לפני שנהייתי אמא, חשבתי שלחץ זה איחור לעבודה, לא מרוץ נגד השעון עם גרב אחת חסרה.
אבל
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי כמה הלב יכול להתרחב בלי להתפוצץ.
לא ידעתי כמה מרגש לראות עולם שלם נפתח מחדש דרך עיניים קטנות.
לא ידעתי שצחוק של ילד יכול לרפא יום שלם.
לא ידעתי כמה כוח יש בי, גם כשאני בטוחה שכבר אין.
לא ידעתי שאפשר לעשות מיליון דברים ביד אחת, והשני רק מחזיק אוצר.
לא ידעתי שהריח הכי מנחם בעולם הוא שיער של תינוק – גם עם ניחוח של פליטה.
לא ידעתי שאמא שלי גיבורה – עד שנהייתי אחת בעצמי.
לא ידעתי ששלוש מילים קטנות – "אוהב אותך אמא" – יכולות למוטט לב.
לא ידעתי כמה רגשות אשמה יכולים לחיות יחד עם אהבה אינסופית.
לא ידעתי שציור מקשקושים הוא יצירת אמנות שאי אפשר לזרוק.
לא ידעתי כמה סיפוק יש בעוד ביס קטן שנכנס לפה עקשן.
לא ידעתי שדקה מחיבוק של הילד שלי שווה יותר מכל דבר אחר.
לא ידעתי כמה מהר מתגעגעים – אפילו כשעוד לא התרחקתי.
לא ידעתי שהעיקר הבריאות זו תפילה יומיומית, לא קלישאה.
לא ידעתי כמה קסם יש בעולם – עד שהוא קרא לי אמא.
לפני שנהייתי אמא, לא ידעתי מה זה באמת להיות אמא.
ועכשיו כשאני יודעת – לא אחליף את זה לעולם. ❤️
0 תגובות